פסק-דין בתיק ת"א 9590-09-09

א.         רקע כללי:

1.         על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת, ילידת 1.1.39, נפגעה ביום 8.11.08 בשעה 12:30 או בסמוך לכך, עת הלכה ברח' אורי מקלב ביהוד לכיוון רכבה, אשר חנה באותו הרחוב (להלן - הכביש), ותוך כדי כך נתקלה רגלה בבור בכביש, שנפער בצמוד לפתח בור ניקוז, וכתוצאה מכך נפלה ונפגעה בחלקי גופה השונים (להלן - התאונה).

2.         כעולה מתצלום בור הניקוז, שהגישה התובעת (ת/1), מדובר בבור ניקוז הממוקם על הכביש, שבראשו סבכה. בצמוד לסבכה, בצד המרוחק מן המדרכה, נפגם האספלט באופן שנוצר בור קטן בכביש, וזהו המפגע שבגינו - לפי הטענה - נפלה התובעת ונחבלה (להלן - המפגע).

3.         לרקע דברים אלה הגישה התובעת את תביעתה דנא, בה טענה לאחריות הנתבעת לגרימת התאונה. לשיטת התובעת הנתבעת התרשלה, בין השאר, בכך שלא דאגה לתקינות הכביש, הנמצא בהחזקתה, ולא מנעה את הסכנה אשר יצר המפגע.

4.         בכתב התביעה נטען, כאמור, כי עקב התאונה נפגעה התובעת בחלקי גופה השונים, ובעיקר בקרסולה ובכף רגלה. עם זאת, התובעת לא הגישה לבית המשפט חוות דעת רפואית, לטענתה בשל מצוקה כלכלית, וממילא לא הוכיחה כי נגרמה לה עקב התאונה נכות רפואית כלשהי, זמנית או צמיתה.

ב.         גרסת התובעת באשר לנסיבות התאונה:

5.         בתצהיר עדותה הראשית חזרה התובעת על הגרסה הלאקונית, המופיעה בכתב התביעה, ולא פירטה מה היו מעשיה עובר לתאונה או כיצד הגיעה למקום התאונה. עם זאת, כפי שעולה מתצהיר חברתה של התובעת, גב' חנה בכר, שהוגש מטעם התובעת, וכן מעדות התובעת בבית המשפט, עובר לתאונה שהתה התובעת, יחד עם שלוש חברות נוספות (להלן - החברות), בביתה של גב' בכר, אליו נוהגות הגברות להגיע בימי שישי בבוקר, בסמוך לשעה 11:00, כדי לשתות קפה. יוער, כי התובעת עמדה על טענתה שהתאונה אירעה ביום שישי, הגם שיום 8.11.08 היה יום שבת.

6.         מכל מקום, כך לפי גרסת התובעת, לאחר שנסתיימה הפגישה, יצאו התובעת וחברותיה מביתה של גב' בכר, כשגב' בכר מלווה את התובעת במבטה מתוך הבית. או אז, לאחר שירדה התובעת לכביש, נתקלה רגלה במפגע, וכך אירעה התאונה.

7.         הגם שלפי גרסת התובעת היו כל חברותיה עדות ראייה לתאונה (ר' גם בפרוטוקול, עמ' 10 שורה 13 ואילך), לתצהיריה צירפה התובעת רק תצהיר של גב' בכר, שבעת התאונה היתה כאמור בתוך ביתה. והנה, גם גב' בכר לא התייצבה למתן עדות, במועד שנקבע לשמיעת הראיות, כאשר הדבר הוסבר בכך שלא חשה בטוב ( שם, בעמ' 5 שורה 11).

8.         במהלך חקירתה הנגדית של התובעת הסתבר, כי בפניותיה הקודמות לנתבעת תיארה התובעת את התאונה באופן שונה מהתיאור שנמסר בכתב התביעה ובתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת; וכי בכל מקרה אין מחלוקת כי תיאור התאונה בכתב התביעה הינו לקוי וחסר.

9.         בפנייתה הראשונה לנתבעת, במכתב בכתב ידה, תיארה התובעת את התאונה כדלקמן: " בתאריך 8.11.2008 בשעה 12:30 הלכתי לתומי לרכב שחנה... ולצערי נפלתי ונחבלתי קשות... בכביש היה בור רציני מעדתי..." (ר' נ/1). בפנייה נוספת מטעם התובעת לנתבעת, באמצעות הקליניקה לסיוע משפטי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, נטען כי התובעת " מעדה לאחר שרגלה הסתבכה בפתח ביוב ללא מכסה... מסתבר כי ברחוב התבצעו עבודות להחלפת תשתית הביוב ואחד הפתחים נותר ללא מכסה" (ר' נ/2, בסעיפים 3-2).

10.        בנוסף, לקראת סיום חקירתה הנגדית של התובעת, כאשר עומתה התובעת עם הטענה כי בחקירה, שנערכה מטעם הנתבעת, הוברר כי נפילתה התרחשה במדרגה שביציאה מביתה של גב' בכר ולא בכביש, העידה התובעת וטענה כלהלן:

ש.        זה נכון שנפלת במדרגה ביציאה מביתה של גב' חנה בכר?

ת.        אני לא זוכרת.

ש.        האם נכון שכאשר נפלת במדרגה הזאת כשניסית להתרומם אמרת שנפלת שוב?

ת.        איך אני יכולה לזכור את כל השאלות האלו. התרוממתי שוב, לא התרוממתי. בוודאי אחרי שנופלים מתרוממים.

ש.        אמרת לחוקר וגם חנה בכר וגם מרגלית שאת נפלת במדרגה שבנויה מאבנים משתלבות ביציאה מביתה של חנה בכר?

ת.        בסדר. נפלתי במדרכה וכשהלכתי לכיוון הרכב הרגל שלי נתקעה בבור הזה.

ש.        עכשיו נזכרת שמדובר בשתי נפילות ולא אחת?